פילדלפיה 76' (49-14) 92 – אטלנטה הוקס (13-49) 84

יאיר יכול לשים את המשחק הזה אחרון (או כמעט אחרון) מביו משחקי הערב, אבל עתה אני הוא הבוס ובצ'יק אחד העליתי אותו לראש.

למה? כי תכנית ההבראה של פילדלפיה מתחילה לעבוד. בעונה הבאה יהיו לה בחירות לוטרי וכן בשנה שלאחריה. בינתיים היא מכווצת את הקבוצה עם הרקורד הטוב בליגה להיראות כמו קבוצה של בי"ח שמן במפרץ בליגת מקומות עבודה כשעם הגנה למופת היא חונקת את ההאוקס – שרק אמש שחטו את הקאבס ודייויד בלאט שלי נראה אמש גרוע מאד וחסר אונים מול לברון המשתולל – ל-27% קליעה.

טוב, ההאוקס נתנו לפול מילסאפ, דמר קרול, וקייל קורבר לנוח הערב. תגיד לי, אשך, כמה קשה לעמוד ולשלשל שלשות? קייל קורבר צריך לנוח? מה תגיד עלי שנהגתי היום 600 מייל, והיה לי כוח לכתוב "מעורב מכללות" ועתה את הסקירה? מה זה ה-NBA? בית הבראה לצעירים אחרי יום עבודה נוראי של זריקת 12 כדורים מדאונטאון? לאן הגענו?

הוליס תוממפסון ולוק מממממבבבבבההההה (אני מנסה לבטא את שמו של MBAH ואיני מסוגל) קלעו 19 כ"א ועזרו יחד עם נרלנס נואל שהיה מצויין (11 חיצים, 17 קרשים) למחוק דפיציט של 16. ג'ף טיג היה המתייג היחיד להאוקס עם 17.

 ניו יורק ניקס (49-12) 86 – אינדיאנה פייסרס (35-27) 92

האם אינדיאנה חוזרת להיות אינדיאנה של העונה שעברה, אבל בסדר הפוך? האם היא מתחילה להיות טובה בחלק השני של עונת 2015 כפי שהיתה טובה בחלק הראשון של 2014?

אם כן אני מציע לכולם להיזהר, ובעיקר לאטלנטה וקליבלנד.

פרנק ווגל הוא מסוג המאמננים השקטים שהוא התאור הטוב ביותר למה שהמורה שלי קווינט לימד אותי בכיתה א': מים שקטים חודרים עמוק. אני לא בטוח אם זה מבראשית, קוהלת, או מהתלמוד, אבל זהו אחד הדברים שהמורה שלי קווינט לימד ואני קלטתי. פוגל לא ניכנס לפניקה ולא הצהיר הצהרות עם מה שקרה בסמסטר ב' של העונה שעיברה וסמסטר א' העונה. הוא רק המשיך בשקט עם האנליטיקס שלו.

חכו רק שפול ג'ורג' חוזר לפני סוף החודש. אני מאמין שהוא ייכנס ישר אל תוך העניינים ותפאום יש לנו עוד קבוצה מזרחית לגלח את המערביות.

הערב רודני סטאקי STUCKED את הניקס עם 17, וג'ורג' היל הביא היחולים עם שלשה ששברה שוויון עם 2:35 דק' לצילצול. נצחון 5 רצוף. להיל היו 15 הילולים ודויד ווסט שם 14 עם 11 קרשים. הנצחון שם אותם בשוויון למקום 8 במזרח. בשני המשחקים הראשונים בין השתיים הפייסרס ניצחו בס"ה הפרש 44. הפעם זה היה הרבה יותר קשה עם אנדריאה ברגנני ששם 21 ואלכסיי שבד ששם 15.

אני לא יכול לתאר לעצמי כיצד הקהל הניו יורקי מקבל זרים שיובילו את הניקס. בכל שנותי בניקס – אני מדבר 40 שנה רבותי – לא היה להם זר אחד לרפואה. פתאוםמ שני אירופאים חיוורים מובילים את הקבוצה? ימים טובים הגיעו. טוב שאני כבר לא שם להיות חלק מהבושה.

 קליבלנד קאבלירס (25-40) 89- פיניקס סאנס (31-33) 79

כואב הלב שלברון הישווה את שיא האסיסטים של השחקן האהוד עלי ביותר מכל המאות ששיחקו עבור הקאבס – מרק פרייס. איזה שחקן היה הפוינט גארד הלבן הזה שעם מהירות בינונית ויכולת פיזית בסדר גודל של  סטיב נאש, היה כזה שחקן עצום!

טוב, לברון קלע 17 וחילק את האסיסט ה-4,206 שלו – שווב לפרייס. הוא עשה זאת עם 8 בונבונים, 6 קרשים, וה-17 שלו ביום גשום של 6 מ-16. הקאבס ניצחו את ה-13 הרצוף שלהם בבית והם השתוו לבולס למקום שני במזרח. טימוטי מוזגוב הוביל עם 19, טריסטן ת'ומפסון קלע 15 עם תריסר קרשים, ולאב ליבלב עם 13 חיצים ועשרה קרשים.

הסאנס – אחרי משחק קשה ביותר בנטס אמש – קטעו ברבע הרביעי דפיציט של 30 ל-10 – הישג נאה לספסליים. מרקיף מוריס קירקף עם 16.

  ניו אורלינס (29-34) 95- ממפיס גריזליס (18-44) 89

טייריק אוונס התאפס, התבגר, נעשה בנאדם. שהוא שחקון גדול תמיד ידענו, אבל הוא היה 'שחקן גדול' מהסוג של ג'יי אר סמית'. בחודש האחרון – למעשה אולי ההתבגרות החלה קודם – הוא נעשה שחקן של ממש. אבל ממש. מונטה אליס לימד אותו כנראה שלהיות אנוכי פוגע לא רק בקבוצה, אלא בו עצמו.

נראה לי שסוף סוף השעור ניכנס למוח – וללב.

מונטה אמר לו בהפסקה (שמעתי זאת בשידור מסיבת העתונאים) שהכל תלוי בו. הוא נתן חצי שני ללמידה באקדמיות לכדורסל: 15 נק', 5 אס', אפס איבודי כדור. כשהוא משחק כך הוא יכול להיחשב בין הטובים בתפקידו בליגה. הוא סיים עם 26, וגרם לממפיס את ה-COLLAPSE העונה כשהם זורקים יתרון של 18, שעבורם זה כמו לניקס לזרוק יתרון של 50. אנטוני דייויס היה אנטוני דייויס: מפלצת המסיימת יום עבודה עם 23, 11 קרשים, ו-5 חסימות.

ג'ף גרין קלע 20 לממפיס.

במסיבת העתונאים זאק רנדולף אמר משפט שהשכיב אותי. אם זה לא משפט השנה אז אני לא שונא לייקרס: "WE ARE STILL LEARNING!".

רגע, הפ עדיין לומדים? מה יש לזאק ללמוד שהוא לא יודע? לא שהוא חכם גדול ולא שהוא יודע הרבה מלבד לקחת ריבאונדים, אבל מה שהוא לא למד עד היום הוא לא ילמד כבר לעולם. תשאלו את מומי אם אתם לא מאמינים לי.

מיאמי היט (34-28) 114- סקרמנטו קינגס (40-21) 109

אני יודע שאני מרגיז את זיו כשאני אומר זאת, אבל כנראה ש-50% ממיאמי היט מספיקים נגד 100% סקרמנטו.

בלי דראגיץ', בלי חסן ווייטסייד, בלי לו דנג, בלי כריס בוש, ובלי ג'אש מקרוברטס – אבל עם דוויין ווייד שקלע 28, מיאמי שוב חזרה מדפיציט וניצחה משחק חשוב ביותר. יש לה תכנית משחקים 'קלה' (ובתכנית הקלה כללתי גם את סקרמנטו), והיא חייבת לנצח כל משחק כדי לתפוס מקום בפלייאוף. עד אז אלוהים גדול: אולי אפילו כריס בוש יחזור לשחק.

ההיט חזרו מדפיציט של 12 ברבע הרביעי לחזור לשוויון, ולנצח בהארכה.

דמרכוס קאזינס קלע 27 עם 17 ריב', ורודי גיי הוסיף 27. בן מקלמור קלע 20.

ומיאמי – עם קבוצת נגרים בעיקר – עדיין ניצחה?

כל הכבוד לאריק ספואלסטרה!

אגב, שימו לב ללבן של מיאמי כריס אנדרקסן. הוא אחלה גיימר ואחלה שחקן!

  מינסוטה טימברוולבס (47-14) 121- פורטלנד טרייל בלייזרס (20-41) 113

הזדקן הילד!

מאיפה פתאום הופיע קווין מרטין לקבור 29 נק'?

ומהיכן הופיע ריקי רוביו לקבור שלשה עם 50 טיקים שהבטיחה את הנצחון סופית?

תראו, הרבה ממשחקי הערב הזה סובלים מבק-טו-בק. אין מה לעשות.

רוביו קלע 13 עם 15 חלוקות. זה מקובל. אבל 8 ריבאונדים לספרדי הקטן? לאן הגענו?

גארי ניל קלע 27 מהספסל – ז"א אחרי שניקרא לקום מהספסל – ואנדרו ויגינס שם 18. היה זה הסל-אאוט השלישי ברציפות מאז שקווין גארנט הגיע.

דמיאן לילארד קלע 32 עם 8 אסיסטים ו-7 הורדות, ולמרכוס אולדרידג' שם 21 – יום צום עבורו. היה זה משחקה הראשון של פורטלנד ללא ווסלי מתיוס שאבד להם לעונה בגלל קריעת גיד האכילס.

דנבר נאגטס (41-22) 100- יוסטון רוקטס (20-43) 114

ג'יימס הארדן קלע 28 וקורי ברואר שם 24 והיוסטון רוקטס קטעה רצף שלושה הפסדים רצופים בחוץ. ווילסון צ'נדלר החזיר עם 26, ודנבר היא 2-2 תחת מאמנה הזמני מלווין האנט.

מילווקי באקס (29-33) 91 – וושינגטון וויזארדס (28-35) 85

קבוצה שהולך לה היא קבוצה שכל פעם מופיע לה גבור אחר. כריס מידלטון עשה זאת הפעם לבאקס עם 30 נק' – קרייר-היי והבאקס קטעו רצף ארבעה הפסדים רצופים. ג'ון וול היה 3 מ-14 כשהוא נראה תשוש מעייפות.